קראתי לכתבה שלי, שהיא למעשה סרט של 52 דקות, 'בלתי נראים במוסול'.
כי דאע"ש, שעל פי הכותרות הגדולות בעולם, נעלמים מהשטח, למעשה קיימים וממתינים לשעת כושר חדשה.
כי בתוך השמות הגדולים של דאע"ש ושיעים של איראן חיים אלפי אנשים בתופת יומיומית אך לעולם אין כבר אנרגיות להתבונן בהם. אני רציתי להתבונן בהם.
ובגלל שגם אני, כישראלי, חייב להתהלך שם בלי שאף אחד יגלה מאיפה אני בא.
