1. קהילת הרמחל

    01:05

    from ramhal Added 33 0 0

    אתר קהילת הרמח"ל הפצה ולימוד תורת הרמחל זי"ע. הרצאות מולטימדיה מרתקות, שיעורים בתורת הרמחל. הוצאת: סידור הרמחל, מסילת ישרים, הגדת הרמחל, תיקון חנוכה, פיטום הקטורת. www.ramhal.net

    + More details
    • פרופ' גדעון ארן- מדוע החליטו נגד פיצוץ כיפת הסלע?

      02:28

      from גדעון ארן Added 1 0 0

      גדעון ארן הוא פרופ' לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. חוקר ומרצה בנושאי דת, מצד אחד, ובנושא הקיצוניות, מצד שני, ובעיקר הוא מתמחה בחקר הקשר שבין השתיים, בישראל, ביהדות העבר וההווה, ובהקשרים השוואתיים. מחקריו מתבססים בעיקר על עבודת שדה. בשנים האחרונות פרסם ספרים ומאמרים על פנדמנטליזם, כתות ותנועות רדיקליות, אלימות דתית, טרור. מסיים בימים אלה כתיבת מונוגרפיה על טרור המתאבדים במזה"ת. צרו קשר עם פרופ' גדעון ארן: דוא"ל: gideon.aran@mail.huji.ac.il במשרד - 02-5883331 בבית- 02-5345801 פקס במשרד - 02-5324339

      + More details
      • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 11: פיתוח קול

        01:00:21

        from franklyn wepner Added 42 0 0

        עד כה בעבודתה עם מודעות ומחוות פסיכולוגיות סבטלנה נשארה בתוך המסורת הפילוסופית של אריסטו וסטניסלבסקי. זאת אומרת, היקום נראה מתפיסה זאת כיצור ענקי, כעין אמבה, שיש לו מוח המנחה ומושך אותו לעבר יעד מסוים הנקרא בפי סטניסלבסקי מטרה-העל. כך כוונתו גם של פריץ פרלס באומרו, לגבי תרפיה גשטאלט, "תזדהה עם הפתרון הממשמש ובא". אבל כאן בעבודתינו עם הקול של השחקן אנחנו עוברים למסורת אחרת, הקשור לבמאי ברטולט ברכט ולפילוסוף אפלטון. לא מדובר כאן באורגניזם אחד. אפלטון חוזה את היקום כמפוצל בין עולמינו למטה לבין עולם של רעיונות טהורים למעלה. ביניהם נמצא פער עצום, חלל פנוי. כשהוא משחק דמות לפי תורתם של אריסטו וסטניסלבסקי, השחקן נאלץ להזדהות עם הדמות שהוא מגלם. עליו להתהפך לדמות. תחת זאת, אפלטון וברכט דורשים מהשחקן להזדהות עם העצמי הגבוה שלו השוכן בעולם הרעיונות הטהורים. אסור לשחקן להזדהות עם הדמות ולהעלם בתוך הדמות. המופת, טוען ברכט, הוא שחקן המרחף מעל החומר שלו. להיות מעל החומר שלו זה להזדהות עם מה שנקרא אצל הבמאי מיכאל צ'כוב להזדהות עם העצמי הגבוה שלי. מהשקפה זו שחקן מסוגל להאיר את הצורות שמהן הוא בנה את הדמות. כך הוא הופך אותן מצורות מתות לצורות חיות, וכן הקהל רואה צורות חיות. שחקן בכטיאני משתמש בדימוים שהוא מגלה בדימיון שלו באופן אוביקטיבי, במקום להשתמש בהם באופן סוביקטיבי שנאלץ משחקן העובד לפי תורת סטניסלבסקי. בעבודתה פה תראו שסבטלנה לומדת איך לשים את הדימוי לפניה, כאילו היא מתבוננת בו על מסך וידאו. אז היא עושה כעין זום כדי להגדיל איזה פרט הנראה לה מעניין בזה הרגע של הניסיון. מי מסלול הדימוים סבטלנה שואבת חשמל המעורר את מקור הקול במקום שבו הוא נמצא בגוף, בנשימה ובנשמה. בוידאו 7 סבטלנה מוצאת את הדימויים האלה בעמצעות התרגיל "לעבור דרך החיים". אז בוידאו 8 היא לומדת איך מחברים את הדימויים האלה לקול השחקן בעמצעות התרגיל "טרם הדיבור". בוידאו 9 היא לומדת מספר שיטות זמרה יסודיות שלומדים רוב השחקנים וזמרים בחוגים שלהם. ולבסוף בוידאות 10 ו-11 היא מצרפת את המחוות הפסיכולוגיות שהיא גילתה בוידאות 4 ו-5 לשיטת הדימיון של וידאות 7 ו-8, והיא מגיעה למטרתה, שהיא זמרה לפי תורת ברכט. סיגנון הזמרה הזה ניתן להבחין אם תתבונן בנט בהפקה המקורית של "אופרה של 3 אגורות" שביים ברכט עצמו. אולם, ברוב ההפקות לאחר מכן אתה יכול להבחין שלא מוכרים לזמרים את שיטות הזמרה הברכטיאניות שסבטלנה לומדת כאן.

        + More details
        • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 9: פיתוח קול

          54:36

          from franklyn wepner Added 20 0 0

          עד כה בעבודתה עם מודעות ומחוות פסיכולוגיות סבטלנה נשארה בתוך המסורת הפילוסופית של אריסטו וסטניסלבסקי. זאת אומרת, היקום נראה מתפיסה זאת כיצור ענקי, כעין אמבה, שיש לו מוח המנחה ומושך אותו לעבר יעד מסוים הנקרא בפי סטניסלבסקי מטרה-העל. כך כוונתו גם של פריץ פרלס באומרו, לגבי תרפיה גשטאלט, "תזדהה עם הפתרון הממשמש ובא". אבל כאן בעבודתינו עם הקול של השחקן אנחנו עוברים למסורת אחרת, הקשור לבמאי ברטולט ברכט ולפילוסוף אפלטון. לא מדובר כאן באורגניזם אחד. אפלטון חוזה את היקום כמפוצל בין עולמינו למטה לבין עולם של רעיונות טהורים למעלה. ביניהם נמצא פער עצום, חלל פנוי. כשהוא משחק דמות לפי תורתם של אריסטו וסטניסלבסקי, השחקן נאלץ להזדהות עם הדמות שהוא מגלם. עליו להתהפך לדמות. תחת זאת, אפלטון וברכט דורשים מהשחקן להזדהות עם העצמי הגבוה שלו השוכן בעולם הרעיונות הטהורים. אסור לשחקן להזדהות עם הדמות ולהעלם בתוך הדמות. המופת, טוען ברכט, הוא שחקן המרחף מעל החומר שלו. להיות מעל החומר שלו זה להזדהות עם מה שנקרא אצל הבמאי מיכאל צ'כוב להזדהות עם העצמי הגבוה שלי. מהשקפה זו שחקן מסוגל להאיר את הצורות שמהן הוא בנה את הדמות. כך הוא הופך אותן מצורות מתות לצורות חיות, וכן הקהל רואה צורות חיות. שחקן בכטיאני משתמש בדימוים שהוא מגלה בדימיון שלו באופן אוביקטיבי, במקום להשתמש בהם באופן סוביקטיבי שנאלץ משחקן העובד לפי תורת סטניסלבסקי. בעבודתה פה תראו שסבטלנה לומדת איך לשים את הדימוי לפניה, כאילו היא מתבוננת בו על מסך וידאו. אז היא עושה כעין זום כדי להגדיל איזה פרט הנראה לה מעניין בזה הרגע של הניסיון. מי מסלול הדימוים סבטלנה שואבת חשמל המעורר את מקור הקול במקום שבו הוא נמצא בגוף, בנשימה ובנשמה. בוידאו 7 סבטלנה מוצאת את הדימויים האלה בעמצעות התרגיל "לעבור דרך החיים". אז בוידאו 8 היא לומדת איך מחברים את הדימויים האלה לקול השחקן בעמצעות התרגיל "טרם הדיבור". בוידאו 9 היא לומדת מספר שיטות זמרה יסודיות שלומדים רוב השחקנים וזמרים בחוגים שלהם. ולבסוף בוידאות 10 ו-11 היא מצרפת את המחוות הפסיכולוגיות שהיא גילתה בוידאות 4 ו-5 לשיטת הדימיון של וידאות 7 ו-8, והיא מגיעה למטרתה, שהיא זמרה לפי תורת ברכט. סיגנון הזמרה הזה ניתן להבחין אם תתבונן בנט בהפקה המקורית של "אופרה של 3 אגורות" שביים ברכט עצמו. אולם, ברוב ההפקות לאחר מכן אתה יכול להבחין שלא מוכרים לזמרים את שיטות הזמרה הברכטיאניות שסבטלנה לומדת כאן.

          + More details
          • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 8: פיתוח קול

            54:25

            from franklyn wepner Added 22 0 0

            עד כה בעבודתה עם מודעות ומחוות פסיכולוגיות סבטלנה נשארה בתוך המסורת הפילוסופית של אריסטו וסטניסלבסקי. זאת אומרת, היקום נראה מתפיסה זאת כיצור ענקי, כעין אמבה, שיש לו מוח המנחה ומושך אותו לעבר יעד מסוים הנקרא בפי סטניסלבסקי מטרה-העל. כך כוונתו גם של פריץ פרלס באומרו, לגבי תרפיה גשטאלט, "תזדהה עם הפתרון הממשמש ובא". אבל כאן בעבודתינו עם הקול של השחקן אנחנו עוברים למסורת אחרת, הקשור לבמאי ברטולט ברכט ולפילוסוף אפלטון. לא מדובר כאן באורגניזם אחד. אפלטון חוזה את היקום כמפוצל בין עולמינו למטה לבין עולם של רעיונות טהורים למעלה. ביניהם נמצא פער עצום, חלל פנוי. כשהוא משחק דמות לפי תורתם של אריסטו וסטניסלבסקי, השחקן נאלץ להזדהות עם הדמות שהוא מגלם. עליו להתהפך לדמות. תחת זאת, אפלטון וברכט דורשים מהשחקן להזדהות עם העצמי הגבוה שלו השוכן בעולם הרעיונות הטהורים. אסור לשחקן להזדהות עם הדמות ולהעלם בתוך הדמות. המופת, טוען ברכט, הוא שחקן המרחף מעל החומר שלו. להיות מעל החומר שלו זה להזדהות עם מה שנקרא אצל הבמאי מיכאל צ'כוב להזדהות עם העצמי הגבוה שלי. מהשקפה זו שחקן מסוגל להאיר את הצורות שמהן הוא בנה את הדמות. כך הוא הופך אותן מצורות מתות לצורות חיות, וכן הקהל רואה צורות חיות. שחקן בכטיאני משתמש בדימוים שהוא מגלה בדימיון שלו באופן אוביקטיבי, במקום להשתמש בהם באופן סוביקטיבי שנאלץ משחקן העובד לפי תורת סטניסלבסקי. בעבודתה פה תראו שסבטלנה לומדת איך לשים את הדימוי לפניה, כאילו היא מתבוננת בו על מסך וידאו. אז היא עושה כעין זום כדי להגדיל איזה פרט הנראה לה מעניין בזה הרגע של הניסיון. מי מסלול הדימוים סבטלנה שואבת חשמל המעורר את מקור הקול במקום שבו הוא נמצא בגוף, בנשימה ובנשמה. בוידאו 7 סבטלנה מוצאת את הדימויים האלה בעמצעות התרגיל "לעבור דרך החיים". אז בוידאו 8 היא לומדת איך מחברים את הדימויים האלה לקול השחקן בעמצעות התרגיל "טרם הדיבור". בוידאו 9 היא לומדת מספר שיטות זמרה יסודיות שלומדים רוב השחקנים וזמרים בחוגים שלהם. ולבסוף בוידאות 10 ו-11 היא מצרפת את המחוות הפסיכולוגיות שהיא גילתה בוידאות 4 ו-5 לשיטת הדימיון של וידאות 7 ו-8, והיא מגיעה למטרתה, שהיא זמרה לפי תורת ברכט. סיגנון הזמרה הזה ניתן להבחין אם תתבונן בנט בהפקה המקורית של "אופרה של 3 אגורות" שביים ברכט עצמו. אולם, ברוב ההפקות לאחר מכן אתה יכול להבחין שלא מוכרים לזמרים את שיטות הזמרה הברכטיאניות שסבטלנה לומדת כאן.

            + More details
            • פרנקליו וופנר מביים את סבטלנה בן 7: פיתוח קול

              25:02

              from franklyn wepner Added 58 0 0

              עד כה בעבודתה עם מודעות ומחוות פסיכולוגיות סבטלנה נשארה בתוך המסורת הפילוסופית של אריסטו וסטניסלבסקי. זאת אומרת, היקום נראה מתפיסה זאת כיצור ענקי, כעין אמבה, שיש לו מוח המנחה ומושך אותו לעבר יעד מסוים הנקרא בפי סטניסלבסקי מטרה-העל. כך כוונתו גם של פריץ פרלס באומרו, לגבי תרפיה גשטאלט, "תזדהה עם הפתרון הממשמש ובא". אבל כאן בעבודתינו עם הקול של השחקן אנחנו עוברים למסורת אחרת, הקשור לבמאי ברטולט ברכט ולפילוסוף אפלטון. לא מדובר כאן באורגניזם אחד. אפלטון חוזה את היקום כמפוצל בין עולמינו למטה לבין עולם של רעיונות טהורים למעלה. ביניהם נמצא פער עצום, חלל פנוי. כשהוא משחק דמות לפי תורתם של אריסטו וסטניסלבסקי, השחקן נאלץ להזדהות עם הדמות שהוא מגלם. עליו להתהפך לדמות. תחת זאת, אפלטון וברכט דורשים מהשחקן להזדהות עם העצמי הגבוה שלו השוכן בעולם הרעיונות הטהורים. אסור לשחקן להזדהות עם הדמות ולהעלם בתוך הדמות. המופת, טוען ברכט, הוא שחקן המרחף מעל החומר שלו. להיות מעל החומר שלו זה להזדהות עם מה שנקרא אצל הבמאי מיכאל צ'כוב להזדהות עם העצמי הגבוה שלי. מהשקפה זו שחקן מסוגל להאיר את הצורות שמהן הוא בנה את הדמות. כך הוא הופך אותן מצורות מתות לצורות חיות, וכן הקהל רואה צורות חיות. שחקן בכטיאני משתמש בדימוים שהוא מגלה בדימיון שלו באופן אוביקטיבי, במקום להשתמש בהם באופן סוביקטיבי שנאלץ משחקן העובד לפי תורת סטניסלבסקי. בעבודתה פה תראו שסבטלנה לומדת איך לשים את הדימוי לפניה, כאילו היא מתבוננת בו על מסך וידאו. אז היא עושה כעין זום כדי להגדיל איזה פרט הנראה לה מעניין בזה הרגע של הניסיון. מי מסלול הדימוים סבטלנה שואבת חשמל המעורר את מקור הקול במקום שבו הוא נמצא בגוף, בנשימה ובנשמה. בוידאו 7 סבטלנה מוצאת את הדימויים האלה בעמצעות התרגיל "לעבור דרך החיים". אז בוידאו 8 היא לומדת איך מחברים את הדימויים האלה לקול השחקן בעמצעות התרגיל "טרם הדיבור". בוידאו 9 היא לומדת מספר שיטות זמרה יסודיות שלומדים רוב השחקנים וזמרים בחוגים שלהם. ולבסוף בוידאות 10 ו-11 היא מצרפת את המחוות הפסיכולוגיות שהיא גילתה בוידאות 4 ו-5 לשיטת הדימיון של וידאות 7 ו-8, והיא מגיעה למטרתה, שהיא זמרה לפי תורת ברכט. סיגנון הזמרה הזה ניתן להבחין אם תתבונן בנט בהפקה המקורית של "אופרה של 3 אגורות" שביים ברכט עצמו. אולם, ברוב ההפקות לאחר מכן אתה יכול להבחין שלא מוכרים לזמרים את שיטות הזמרה הברכטיאניות שסבטלנה לומדת כאן.

              + More details
              • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 3: מודעות

                01:01:35

                from franklyn wepner Added 25 0 0

                ברוכה הבאה לשחקנית "סבטלנה בן" לתיאטרון מרכבה. היא מופיע כאן בשלוש וידאות. הראשון הוא ראיון שבו היא מספרת לנו פרטים על אודות חייה בעבר ומציינת לנו סיבות שהובילו אותה להחליטה להשתתף בסדנא שלנו. סבטלנה הגעה לארץ מאוקראינה לפני 13 שנה. המקצוע שלה הוא הנדסה חשמלית. היא גרה בצפון תל אביב. למרות שהיא עובדת 40 שעות כל שבוע במסרד שלה, היא גם מוצאת פנאי להיות שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית ברמה מעוד מקצועית. היני כמה דוגמאות של הופעות של סבטלנה בן. http://www.youtube.com/watch?v=WQbo3PAbkdQ http://www.youtube.com/watch?v=eMMNSrtN5Pw http://www.youtube.com/watch?v=xTlcAfZVGV4 http://youtu.be/_gOqbj1nzpw בוידאות 2 ו-3 סבטלנה מתחילה תכנית הכשרה לשחקן של תיאטרון מרכבה. היא עושה כאן אותו התרגיל שעשו כ-700 אחרים במשך 40 שנה עם במאי פרנקלין וופנר, גם בארה"ב וגם בארץ. סבטלנה עורבת קודם כל עם מודעות. כמו אחרים, היא מגלה שיש סוגים של מודעות שבהם היא פועלת ברמה גבוהה, ושיש סוגים של מודעות שבהם היא זקוקה לעזרה כדי להגיע לבסוף לשווי משקל, זאת אומרת לאיזון בין כל סוגי המודעות. הנחה יסודית של התהליך הזה הוא ששחקן לא יכול למסור לקהל שלו שום מציאות שחסרה לו בחייו שלו. ולפי עקרונות תרפיה גשטאלט, מודעות ומציאות הן בעצם אותו הדבר. בתום העבודה כאן סבטלנה מסכמת את נסיונה עם התהליך. היא אומרת שהיא מתכוונת להמשיך בנתיב העבודה הזאת, שגם כולל עבודה גשטאלט עם חולומות ויחסים אישיים. לכן יש סיכוים טובים שבעוד מעט זמן נראה איך התהליך הזה ישפיע על האומנות של סבטלנה בתור שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית, ולא פחות חשוב על חייה בתור בן אדם.

                + More details
                • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 2: מודעות

                  58:12

                  from franklyn wepner Added 25 0 0

                  ברוכה הבאה לשחקנית "סבטלנה בן" לתיאטרון מרכבה. היא מופיע כאן בשלוש וידאות. הראשון הוא ראיון שבו היא מספרת לנו פרטים על אודות חייה בעבר ומציינת לנו סיבות שהובילו אותה להחליטה להשתתף בסדנא שלנו. סבטלנה הגעה לארץ מאוקראינה לפני 13 שנה. המקצוע שלה הוא הנדסה חשמלית. היא גרה בצפון תל אביב. למרות שהיא עובדת 40 שעות כל שבוע במסרד שלה, היא גם מוצאת פנאי להיות שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית ברמה מעוד מקצועית. היני כמה דוגמאות של הופעות של סבטלנה בן. http://www.youtube.com/watch?v=WQbo3PAbkdQ http://www.youtube.com/watch?v=eMMNSrtN5Pw http://www.youtube.com/watch?v=xTlcAfZVGV4 http://youtu.be/_gOqbj1nzpw בוידאות 2 ו-3 סבטלנה מתחילה תכנית הכשרה לשחקן של תיאטרון מרכבה. היא עושה כאן אותו התרגיל שעשו כ-700 אחרים במשך 40 שנה עם במאי פרנקלין וופנר, גם בארה"ב וגם בארץ. סבטלנה עורבת קודם כל עם מודעות. כמו אחרים, היא מגלה שיש סוגים של מודעות שבהם היא פועלת ברמה גבוהה, ושיש סוגים של מודעות שבהם היא זקוקה לעזרה כדי להגיע לבסוף לשווי משקל, זאת אומרת לאיזון בין כל סוגי המודעות. הנחה יסודית של התהליך הזה הוא ששחקן לא יכול למסור לקהל שלו שום מציאות שחסרה לו בחייו שלו. ולפי עקרונות תרפיה גשטאלט, מודעות ומציאות הן בעצם אותו הדבר. בתום העבודה כאן סבטלנה מסכמת את נסיונה עם התהליך. היא אומרת שהיא מתכוונת להמשיך בנתיב העבודה הזאת, שגם כולל עבודה גשטאלט עם חולומות ויחסים אישיים. לכן יש סיכוים טובים שבעוד מעט זמן נראה איך התהליך הזה ישפיע על האומנות של סבטלנה בתור שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית, ולא פחות חשוב על חייה בתור בן אדם.

                  + More details
                  • פרנקלין וופנר מביים את סבטלנה בן 1: ראיון

                    23:10

                    from franklyn wepner Added 117 0 0

                    ברוכה הבאה לשחקנית "סבטלנה בן" לתיאטרון מרכבה. היא מופיע כאן בשלוש וידאות. הראשון הוא ראיון שבו היא מספרת לנו פרטים על אודות חייה בעבר ומציינת לנו סיבות שהובילו אותה להחליטה להשתתף בסדנא שלנו. סבטלנה הגעה לארץ מאוקראינה לפני 13 שנה. המקצוע שלה הוא הנדסה חשמלית. היא גרה בצפון תל אביב. למרות שהיא עובדת 40 שעות כל שבוע במסרד שלה, היא גם מוצאת פנאי להיות שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית ברמה מעוד מקצועית. היני כמה דוגמאות של הופעות של סבטלנה בן. http://www.youtube.com/watch?v=WQbo3PAbkdQ http://www.youtube.com/watch?v=eMMNSrtN5Pw http://www.youtube.com/watch?v=xTlcAfZVGV4 http://youtu.be/_gOqbj1nzpw בוידאות 2 ו-3 סבטלנה מתחילה תכנית הכשרה לשחקן של תיאטרון מרכבה. היא עושה כאן אותו התרגיל שעשו כ-700 אחרים במשך 40 שנה עם במאי פרנקלין וופנר, גם בארה"ב וגם בארץ. סבטלנה עורבת קודם כל עם מודעות. כמו אחרים, היא מגלה שיש סוגים של מודעות שבהם היא פועלת ברמה גבוהה, ושיש סוגים של מודעות שבהם היא זקוקה לעזרה כדי להגיע לבסוף לשווי משקל, זאת אומרת לאיזון בין כל סוגי המודעות. הנחה יסודית של התהליך הזה הוא ששחקן לא יכול למסור לקהל שלו שום מציאות שחסרה לו בחייו שלו. ולפי עקרונות תרפיה גשטאלט, מודעות ומציאות הן בעצם אותו הדבר. בתום העבודה כאן סבטלנה מסכמת את נסיונה עם התהליך. היא אומרת שהיא מתכוונת להמשיך בנתיב העבודה הזאת, שגם כולל עבודה גשטאלט עם חולומות ויחסים אישיים. לכן יש סיכוים טובים שבעוד מעט זמן נראה איך התהליך הזה ישפיע על האומנות של סבטלנה בתור שחקנית, פנטומימיקנית, וליצנית, ולא פחות חשוב על חייה בתור בן אדם.

                    + More details
                    • ספר "שמות" מתפיסה פילוסופית

                      52:47

                      from franklyn wepner Added 7 0 0

                      ממחשבה מערכתית למודעות אינטואיטיבית וידאו לפסח. ניתן לקרוא ספר שמות של התנ"ך מתפיסה דתית או מתפיסה ארכיאולוגית, גם ניתן לקוא אותו כסידרת מטאפורות המאיירות באופן פילוסופי כעין יציאה ממחשה מערכתית ודדוקטיבית, וכניסה לתוך מחשבה איטואיטיבית ואינדוקטיבית. במהלך היציאה הזאת עליך להשאיר מאחריך מחשבה המאורגנת במבנים רציונליים (של עיר, של כבישים, של הרגלי אכילה, של תפקוד ביולוגי, וכו') ולהכנס לתוך מצבים שבמבט הראשון נראים לך כאוטי וגם נטולי טעם לחלוטין. בוידאו הזה אני בודק כמה התרחשויות בספר שמות מתפיסת ההפיכה ההגיונית שלהן. בסך הכול אני מגיע למסכנה שאגדת שמות מוצג באופן שמדגיש את השקפת העולם של אפלטון, כלומר השקפה המבחינה בין מקרוקוסמוס של רעיונות טהורים לבין מיקרוקוסמוס של מחשבת סיבה ומסובב שהיא מטונפת. גם כלול בגישה האפלטונית מושג ושיש בין מקרוקוסמוס ומיקרוקוסמות פער בלתי-נתפס, איזה חלל. בספר שמות העולם האפלוטוני הזה מתיצב בניגוד להשקפת העולם של אריסטו, שבה המציאות נראה כאורגניזם אחד עצום בעל איברים המאורגנים באופן יחסית רציונלי. התהליך דומה למה שקורה בתרפית "גשטאלט", שבה המדריך ("אל" התהליך) מוביל את המטופל שלו ("משה", "עם ישראל") בציאתו ממחשבה שיטתית ורציונלית לקראת החלל הפורה ("המדבר") של מודעות. מודעות המכונה גם "תחום המגע", ולפי תורתה של גישה גשטאלט, בואת המודעות הפנומנולוגית הזאת מהווה את כל המציאות שישנה. סוגי המגע הם מגע לסביבה, מגע לזולת, מגע לגוף וגע לדמיון. לכן, המסר האקזיסטנציאלית הסופית שתופס המטופל דרך עבודת גשטאלט אם חלום, הוא מקביל למסר הסופי הנמסר על ידי ספר שמות. המסר הוא כעין דבר ה' המיועד למשה הפנימי לכל בן אדם ולכל בן אדם כחלק של עם ישראל. מכאן שלא במקרה הוא שמשמעות אותיות השם "משה" היא "לגעת", "לחוש", "לגשש", "לחפס מציאות", יחד עם המשמעות המשנית "להציל" או "לחלץ". מהצד השני, גם לא במקרה שמצב רוחו של פרעה הוא פסיחת על שתי סעיפים אין-סופי בנוגע לעניין או לשחרר או לא לשחרר אותם. מצב רוח מבולבל כזה הוא דוגמה קלסית של מחשבה נברוטית עקב היותו תקוע במבוי סתום הנובע מחישובים מופרזים והרגלים נפשיים שגיוניים ("משחקים"). פרעה מיוצג כטיפוס נטול מודעות. ולמעשה אותיות פ-ר-ע מציינות "להיפרע מפלוני מן", כלומר נקמה. מחשבה דיאלקטית כוללת בתוך הגדרתה את ההנחה שכל מידה יתרה וכל התנהגות קפואה ל"משחק" מעכבות את נהר המודעות ה"ספיח" (הצומח מעצמו). ובסופו של דבר העיכובים נשמדים על ידי נהר המודעות עצמו. זה נקרא שלילת השלילות במונחי הקבלה. הניסוח היווני הוא, "תחנות הי טוחנות אט-אט אבל טוחנות מעבר לזעיר". בספר שמות בכללותו הדמות משה "שקול לכל התורה". הוא מסמל ההגיון הדיאלקטית של הקבלה כולה. הוא מייצג את הרעיון החדש, את ההארה האינטואיטיבית והאינדוקטיבית המגיח מהחלל הפנוי שנפתח בלב פרעה בסיפור. הוא מקיף ושולל את שלילת ה' שמייצג פרעה ומצרים. הסינטיזה הסופית היא האחד בתוך ההרבה, שזה האנטי-טיזה מוקף על ידי הטיזה, זאת אומרת ה' בתוך העולם והעולם בתוך ה'. ללא ספק, הגיבור בהשקפת היהודית הזאת לגבי היסטוריה הוא עם ישראל, שאחרי הר סיני מגלם את ההגיון הדיאלקטי המושלם, מהטיזה לאנטי-טיזה לסינ-טיזה.

                      + More details

                      What are Tags?

                      Tags

                      Tags are keywords that describe videos. For example, a video of your Hawaiian vacation might be tagged with "Hawaii," "beach," "surfing," and "sunburn."