לא תשקוט הארץ
ארבעים שנה למלחמת יום הכיפורים 2013-1973
סדרה תיעודית בארבעה פרקים

ארבעה עשורים לאחר מלחמת אוקטובר 1973 מתבוננת עדשת המצלמה בפנים המיוסרות, למודות הלקח, של הדור שהלך אל המלחמה ושב ממנה, אם שב, שונה מאוד. מה קרה באותה שנה מעצבת, 1973: באביב השאננות, בקיץ האשליות, בסתיו ההלם ובחורף הדמעות? איך נקלעה ישראל למלחמה שהוזהרה כי בוא תבוא, אך סירבה לשלם את מחיר ההימנעות ממנה, במתינות מדינית ובמוכנות צבאית? האומנם זו הייתה מלחמה בלתי נמנעת? הסדרה מכניסה את הצופה לתוך ה"בור" של מוצב הפיקוד העליון בקריה, לחדר הישיבות של גולדה מאיר ולשיחה כמוסה שלה בבית הלבן עם הנשיא ניקסון, למפקדות בחזיתות ולאימת המוות של הלוחמים משני עברי סואץ וברמת הגולן. לדין וחשבון נוקב לעצמם ולשני דורות - דור המלחמה ודור ההווה - מתייצבים מול המצלמות הנרי קיסינג'ר, אנשי "המוסד" שהשתתפו במבצעים עלומים ומעולם לא נחשפו, שותפי-סוד לתחושת האובדנות הפרטית והלאומית של גולדה ושל משה דיין, חברי ממשלה ומטכ"ל, ראשי מודיעין, מפקדים, חיילים, שבויים, פצועי גוף ונפש.

הפקה: עמית גורן
בימוי: עמית גורן, לוי זיני, אידו סלע
תחקיר, תסריט וראיונות: אמיר אורן, מיכה פרידמן
ייעוץ היסטורי, תחקיר וראיונות: ד"ר גדעון אביטל-אפשטיין
תחקיר דמויות: יפה גנור
תחקיר ארכיון: דניאלה רייס רזון
עריכה: נועה קידן, מיכה ליבנה, יוני צרויה
צילום: שרק דה מאיו
הקלטה: אוני אלבר
מנהל הפקה: אסף יחזקאל
מוסיקה: שי אלון
עיצוב תמונה: אהרון פאר
עיצוב פסקול: תומר אליאב
רישומים: דוד ריב
עיצוב רקעים ואנימציה: עידו קצירי
אנימציה, פתיח וקומפוזיטינג: תום קוריס

©2013 הפיק: עמית גורן הפקות בע"מ בעבור רשות השידור - ערוץ 1 וערוץ 8 – הוט, בתמיכת הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה.

אורך: 4 פרקים, 60 דקות כל אחד

פרק 4 "כזאת וכזאת תאכל החרב": ישראל להוטה לסיים את המלחמה אפילו בלי ניצחון כדי להתחיל לשקם את צה״ל. קיסינג׳ר משכנע את ניקסון לכפות על הפנטגון רכבת אווירית למילוי מחסני צה״ל. צליחת הנגד של צה"ל את תעלת סואץ מתבצעת תוך קשיים רבים, באווירת מאבקים בין מפקדים בכירים והפרת הוראות ולנוכח האצת המהלכים הסובייטיים-אמריקניים. צה"ל נקלע לשני קרבות אחרונים יקרים - בחרמון ובסואץ - וגורר את המעצמות להסלמה – עד כדי כוננות גרעינית. המלחמה מסתיימת בדרום ונמשכת כהתשה בצפון. לנפגעי המלחמה, ששילמו בגופם ובנפשם את מחיר העיקשות והיהירות, אין טעם בהצגת השאלה מי ניצח, די להסתפק בתהייה הקדומה: "הלנצח תאכל חרב

"66 WAS A GOOD YEAR FOR TOURISM"
A film by Amit Goren

"Do you know why it wasn't worth it? Because my children are torn between two worlds. I am angry, really angry, because we've created this situation!". That's how my mother summarizes 25 years in America. In 1966, when I was nine years old, my parents emigrated from Israel to New York with my two brothers and I. In our home the issue of our immigration was a constant source of conflict between our parents and we were never quite sure whether we should embrace or reject our new country. Twenty five years later my brothers and I each define our personal and national identity in strikingly different terms. While travelling between my current home in Tel Aviv and my family's home in the USA, I find myself engaged in an emotional journey that raises questions about immigration and assimilation, identity and belonging, along a trail of one family's wandering - Alexandria, Tel Aviv, Los Angeles and New York.

"The Wolgin Award" for Best Documentary, Jerusalem Film Festival 1992
"The Israeli Oscar" for Best Documentary 1992
Selected "Best Documentary" at "Das Kleine Fernsehspiel"- ZDF German Television 1992

"A treasure…A personal journey written with a sensitive and light touch, turning every
sentence into a gem."| Sueddeutsche Zeitung
"A funny, intimate study of family ties unraveled by the process of immigration…"
The London Times
"Artfully phtographed and constructed |The New York Times
"Fresh, clever and painful" |The Jerusalem Report
"A wonderful, heart warming, exceptionally sensitive film" |Yediot Achronot

Israel 1992 / 72 minutes / English and Hebrew with English subtitles

Screenplay, Production and Direction: Amit Goren
Camera: Eytan Harris
Editing: Tali Halter-Shenkar
Music: Yoav Goren
Sound Design: Ofer Webman
On-Line Editing: Adi Binyaminov

Produced on Commission for ZDF - Das Kleine Fernsehspiel, Commissioning Editor Hans Kutnewsky, supported by Cinema Project – Yehoshua Rabinovitch Tel Aviv Foundation for the Arts, The Israeli Film Center - The Ministry of Industry and Trade, The National Council for Culture and Art – The Ministry of Education and Culture and The Ministry for Absorption of Immigration.